גורמים מסבירים להבדלים מגדריים במצוקה נפשית בקרב בני משפחה המטפלים בזקנים

כותבים: ורדה סוסקולני

תקציר:
בחלק הראשון של המאמר סקירת הספרות המדעית על הבדלים מגדריים בקרב בני משפחה המטפלים בזקנים. המחקרים מצביעים באופן עקבי על רמות גבוהות יותר של מצוקה נפשית בקרב נשים, אולם אין התייחסות מספקת לגורמים המסבירים את ההבדלים המגדריים. בחלק השני של המאמר נערך ניתוח משני של נתונים משני מחקרים שנערכו בארץ לבחינת השאלות הבאות: 1) מהו היקף ההבדלים המגדריים במצוקה נפשית? 2) האם גורמי הדחק שבטיפול והתפיסה הקוגניטיבית של הטיפול מסבירים את ההבדלים המגדריים במצוקה נפשית? 3) האם ההבדלים המגדריים ייחודיים למטפלים בבני משפחה זקנים?

שני המחקרים בוצעו באוכלוסייה יהודית, וכללו בני/ות זוג או צאצאים בוגרים המטפלים בזקנים שזקוקים לעזרה בפעילויות יומיומיות בביתם. במחקר 1 השתתפו 509 מטפלים (36% גברים) והמדד למצוקה היה מצוקה נפשית כללית. במחקר 2 השתתפו 208 מטפלים (27% גברים) והמדד היה דיכאון. כל הניתוחים בוצעו בפיקוח על סוג הקִרבה לזקן. בשני המחקרים נמצא כי נשים דיווחו על מצוקה נפשית רבה יותר. ניתוחים רב-משתניים הראו כי ההסבר להבדלים המגדריים נעוץ בתפיסת עומס הטיפול ולא בגורמי הדחק שבטיפול (מצבו התפקודי של הזקן ומטלות הטיפול). בהשוואה של ממצאי מחקר 2 לנתונים על הבדלים מגדריים בדיכאון שהתקבלו ממחקר ארצי שנערך בישראל, נמצא כי ההבדלים המגדריים היו גדולים יותר בקרב המטפלים.

ממצאי הניתוח המשני מלמדים כי ההבדלים בין נשים מטפלות לגברים מטפלים בתפיסת עומס הטיפול הם המסבירים את הפגיעות הנפשית הגבוהה יותר של נשים מטפלות, וכי ההבדלים המגדריים במצוקה נפשית הנם ייחודיים למטפלים. דרכים להפחתת עומס הטיפול, מלבד עזרה מעשית, צריכות לעמוד במוקד ההתערבויות. דרושים מחקרים מעמיקים שיכללו גם מרכיבים נוספים ממודל הדחק בטיפול, ומחקרי אורך כדי להעמיק את ההבנה על גורמים מסבירים להבדלים המגדריים.