בין הפטיש לסדן: האם גיל סובייקטיבי ממתן את הקשר בין בריאות סובייקטיבית לבין בריאות נפשית בעת מגפת הקורונה?

המחברים:

זיו קרני-אפרתי, יובל פלגי, , נעים שחאדה

תקציר:

מטרת המחקר: עובדי סיעוד ביתי חשופים לסיכון מוגבר להדביק או להידבק בווירוס SARS-CoV-2 לאור הקרבה המתחייבת מעבודתם עם הזקנים מקבלי הטיפול (CDC, 2020). מחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין בריאותם הסובייקטיבית לבין דיכאון וחרדה וכיצד גיל סובייקטיבי ממתן קשר זה בעת מגפת הקורונה.

שיטה: מחקר מסוג חתך רוחב, שבחן את מצבם של עובדי סיעוד ביתי מרחבי הארץ. 388 משתתפים (גיל ממוצע 47.79, ס”ת (13.8 מילאו שאלון מקוון בנוגע לרקע דמוגרפי, לחשיפה לקורונה, לרמת הדיכאון והחרדה הכללית ולתפיסות גיל ובריאות סובייקטיביות.

תוצאות: גיל סובייקטיבי מיתן את הקשר שבין בריאות סובייקטיבית לבריאות נפשית והאינטראקציה בין הגיל הסובייקטיבי לבין הבריאות הסובייקטיבית ניבאה רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה. משתתפים עם גיל סובייקטיבי צעיר היו עם בריאות סובייקטיבית ובריאות נפשית טובה יותר ומשתתפים שהשתייכו לקבוצת הסיכון עקב מחלה כרונית היו עם בריאות סובייקטיבית גרועה יותר, גיל סובייקטיבי מבוגר יותר ורמת דיכאון גבוהה יותר, ללא קשר לגילם הכרונולוגי.

סיכום ומסקנות: עובדי סיעוד ביתי עם בריאות סובייקטיבית גרועה וגיל סובייקטיבי מבוגר חשופים ביותר לפגיעה בבריאותם הנפשית בעת מגפת הקורונה. תפיסות בריאות סובייקטיבית טובה או גיל סובייקטיבי צעיר יותר מספיקות כדי שרמות הדיכאון ו/או החרדה תהיינה נמוכות יותר באוכלוסייה זו. לכן מומלץ לפתח התערבויות שיחזקו את תחושת הבריאות הסובייקטיבית הטובה בקרב עובדים, שאינם בקבוצת הסיכון עקב מחלה כרונית, כיוון שתחושה זו קשורה לגיל סובייקטיבי צעיר. לעומת זאת, בקרב עובדי סיעוד ביתי, המשתייכים לקבוצת הסיכון עקב מחלה כרונית, על ההתערבות לחזק את תחושת הגיל הסובייקטיבי הצעיר שתפצה על הקושי הפיזי ותסייע להם לדבוק בהתנהגויות התומכות בבריאותם.     

 מילות מפתח: עובדי סיעוד ביתי, חרדה, דיכאון.