ביטוח סיעודי פרטי – הצרכנים, המבטחים והמדינה, 2005

כותבות: שולי ברמלי-גרינברג, רויטל גרוס, איריס רסולי ויעל אשכנזי

תקציר

הטיפול בקשישים ובמוגבלים מהווה אתגר מרכזי למערכות בריאות ורווחה בעולם כולו. בסוף 2006 121,404 קשישים קיבלו מהביטוח הלאומי גמלת סיעוד, ו-19,000 קשישים שהו במוסדות לסיעודיים ולתשושי נפש.

עלות השהות במוסד לטיפול ממושך גבוהה הן למערכת הציבורית והן לקשיש ולבני-משפחתו. עלות ממוצעת של שהות בת שלוש שנים במוסד לטיפול ממושך היא כ-330,000 ₪, כאשר השתתפות החולה מגיעה בממוצע ל-25% מעלות זו. בשנת 2004 הטיפול הסיעודי בקהילה והאשפוז הסיעודי מומנו מתקציב המדינה בסכום של כ-3.8 מיליארד ₪ והשתתפות המשפחות עמדה על כ-1.4 מיליארד ₪ נוספים.

לנוכח המגבלות של מקורות המימון הציבוריים, גוברת ההכרה בצורך בשילוב בין מקורות פרטיים לציבוריים לצורך מימון הטיפול הסיעודי בקהילה או במוסדות סיעודיים. ביטוח סיעודי פרטי הינו אחת החלופות הנדונות כיום על-ידי קובעי המדיניות למימון הטיפול הסיעודי.

למחצית בקירוב מהאוכלוסייה הבוגרת יש כיום ביטוח סיעודי פרטי שנרכש דרך קופת-החולים או ישירות מחברת ביטוח מסחרית. מרבית בעלי הביטוח הסיעודי (88%) הם בעלי ביטוח קבוצתי, ומיעוטם בעלי ביטוח פרט. צרכנים רבים מתקשים בהבנת זכויותיהם וכן בהבנת המגבלות של הביטוח הסיעודי. בשנים האחרונות נעשו פעולות להסדרת ביטוח הפרט על-ידי המפקח על הביטוח, אך הסדרת הביטוח הקבוצתי מורכבת הרבה יותר, ועדיין יש נושאים שטרם הוסדרו באופן מלא.

המאמר הנוכחי מתאר את אופן מימון הטיפול הסיעודי בישראל, בעיקר מימון האשפוז הסיעודי, ואת הבעיות הקיימות. מוצגות אפשרויות המימון העומדות בפני הצרכן הבודד, תוך  הרחבה בנושא הביטוח הסיעודי כמקור מימון אפשרי, כולל מאפייניו הייחודיים, בעיות שקיימות בשוק ותהליך ההסדרה.