בדידותם של העובדים הסוציאליים לחוק ההגנה על חוסים

המחבר: מיכאל (מיקי) שינדלר

תקציר:

חוק ההגנה על חוסים התשכ”ו – 1966 הוא אחד מחוקי ההגנה שתכליתם בין השאר להגן על אנשים זקנים שאינם יכולים לדאוג לצורכי חייהם, כולל הגנה מפני התעללות, הזנחה והזנחה עצמית. לעובדים סוציאליים לחוק ההגנה על חוסים יש בהתאם לחוק סמכויות משפטיות רחבות הכוללות סמכות בלעדית לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לשם הגנה על שלום הזקן
וכן סמכויות חקירה והוצאה לפועל.

מאמר זה בוחן את האופן שהעובדים הסוציאליים לפי חוק ההגנה על חוסים מיישמים את חוק ההגנה על חוסים כלפי אוכלוסיית הזקנים, ובפרט את ההשלכות הטיפוליות שחלות עליהם, זאת בהקשר תאורטי-ביקורתי רחב יותר, המוכר כתאוריית המשפט הטיפולי, ועל סמך מחקר איכותני. הטענה המועלת במסגרת מאמר זה היא, כי לאופן יישום החוק יש השלכות טיפוליות שליליות על העובדים הסוציאליים לחוק ההגנה על חוסים, כגון תחושות תסכול, השפלה, בדידות ובאופן כללי עומס נפשי רב. השלכות אלו מונעות מחלקם להשתמש בחוק, או למצער גורמות לדחיית הפעלת החוק מעבר לנדרש. על כן, יש מקום להציע הסדר משפטי שייתן מענה ראוי להשלכות אלו.

ההסדר המשפטי המוצע כולל כמה שינויים חקיקתיים המבוססים על הסיבות להשלכות שליליות אלו: הרחבה של שירותים בקהילה למען הזקן ; עיגון חקיקתי של מערך תומך החלטות שיסייע לעובדים הסוציאליים לפי חוק בקבלת החלטות הנוגעות להפעלת החוק; הסדרת חובת שיתוף פעולה של שותפי התפקיד הרלוונטיים להפעלת החוק עם העובדים הסוציאליים; והעברת הסמכות העניינית לדון בחוק לבית המשפט לענייני משפחה, בכפוף להטמעת העקרונות ודרכי הפעולה של בית המשפט הטיפולי.