אלימות אינטימית בקרב נשים זקנות וצעירות לפי תפיסתם של עובדים סוציאליים

המחברות: רחלי יחזקאל וליאת איילון

תקציר:

רקע ומטרת המחקר: מטרת המחקר הייתה לבחון האם עובדים סוציאליים מתייחסים בצורה שונה לאלימות אינטימית כלפי נשים זקנות מצד בני זוגן לעומת אלימות כזו כלפי נשים צעירות. כמו כן, המחקר בחן האם סוג האלימות שחווה האישה (פיזית או נפשית) קשור אף הוא ליחסם של העובדים הסוציאליים. המחקר בחן כיצד מגדירים עובדים סוציאליים תיאורי מקרה שונים (מקרה אלימות או לא אלימות) ואיזו התערבות הם נוטים להפעיל (חוקית או טיפולית).

אוכלוסייה ושיטה: במחקר נטלו חלק 212 עובדים סוציאליים בעלי תואר ראשון לפחות, שעובדים בשדה. המדגם מבוסס על מדגם נוחות שבו נעשה מאמץ להגיע לפריסה גיאוגרפית ארצית. במדגם השתתפו המחלקות לשירותים חברתיים של ירושלים, תל אביב, חולון, בת ים, יבנה, פתח תקווה, גבעתיים, רמת גן, לוד ורמלה.

תוצאות עיקריות: מממצאי המחקר עולה כי גיל הקורבן (אישה זקנה/אישה צעירה) קשור להגדרת העובדים הסוציאליים את מקרה האלימות וכן לכוונתם להתערב במקרה הנדון. עובדים סוציאליים נוטים להגדיר מקרים של אלימות אינטימית כלפי אישה זקנה מקרים לא אלימים בהשוואה למקרים של אלימות אינטימית כלפי אישה צעירה. ביחס לכוונת ההתערבות של העובדים הסוציאליים, ניתן לראות כי עובדים סוציאליים ככלל נוטים להעדיף התערבות טיפולית על פני התערבות חוקית. אולם במקרים של אלימות אינטימית כלפי אישה זקנה, עובדים סוציאליים נוטים להפעיל התערבות חוקית ולא התערבות טיפולית. משתנה נוסף שנמצא קשור להגדרת המקרה ולכוונת ההתערבות, הנו סוג המקרה (אלימות פיזית/אלימות נפשית). מממצאי המחקר עולה, כי כאשר עובדים סוציאליים נתקלים במקרה של אלימות פיזית, הם מגדירים אותו מקרה אלים, יותר מאשר מקרים של אלימות נפשית. במקרים אלה הם אף נוטים להפעיל התערבות חוקית, בעוד שבמקרים של אלימות נפשית הם נוטים להפעיל התערבות טיפולית.

סיכום ומסקנות: מממצאי המחקר עולה כי התערבויות והכשרות מקצועיות צריכות להתמקד במיוחד בעמדות גילניות (אפליה על רקע גיל) ובנטייתם של עובדים סוציאליים להמעיט בערכם של נזקי אלימות נפשית.