כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

תחושות של בדידות בצל פנדמיית הקורונה: תפקידה של הרשת החברתית

המחברים: 

שרון שיוביץ-עזרא, אבי כהן

תקציר:

מטרת המחקר: מדיניות של סגר ממושך וריחוק חברתי תבעו צמצום של אינטראקציות חברתיות ומגע חברתי. אלו עלולים להגביר תחושות של בדידות אשר לה השלכות מזיקות על הבריאות. האוכלוסייה הזקנה מהווה קבוצת סיכון לסבול מסיבוכי הקורונה מחד גיסא, ולחוות בדידות, מאידך גיסא. המחקר הנוכחי מבקש ללמוד על תופעת הבדידות בצל פנדמיית הקורונה תוך התמקדות באוכלוסייה המבוגרת בישראל ובבחינת תרומתם של מאפיינים כמותיים ואיכותיים של הרשת החברתית בזמן ההתפרצות על תחושות של בדידות.

שיטה: הנתונים נאספו בקרב מדגם ארצי של יהודים בני 60 ומעלה (n=507), באמצעות סקר טלפוני אשר התקיים בין התאריכים 1.5.20 עד 30.5.20. ניתוח הנתונים כלל סדרה של רגרסיות ליניאריות והתבצע בתוכנת 15 STATA.

תוצאות: כ-28% מהמדגם דיווחו על בדידות בתקופת התפרצות הקורונה מתוכם כ-11% דיווחו על בדידות לעיתים קרובות. כ-40% דיווחו כי חשו יותר בדידות בזמן התפרצות הקורונה בהשוואה לתקופה שקדמה להתפרצות. מגורים לבד ותחושות של עצבות ודיכאון בזמן ההתפרצות היו קשורים לבדידות רבה יותר. מצב בריאות סובייקטיבי טוב יותר, לעומת זאת, היה קשור בפחות בדידות. קשר טלפוני תדיר ומתן עזרה לחברי הרשת הקרובה היו קשורים בפחות בדידות ואילו קבלה של עזרה הייתה קשורה ליותר בדידות. גיל היה גורם ממתן מובהק של הקשרים בין קרבה רגשית ושביעות רצון מחברי הרשת לבדידות. בעוד שנמצא קשר שלילי בין קרבה רגשית ושביעות רצון ובדידות בקרב הקבוצה הצעירה (69-60) נמצא קשר חיובי בין מאפיינים אלו ובדידות בקרב בני ה-70 ומעלה.

סיכום ומסקנות: תרומתה של הרשת החברתית הקרובה כגורם מגן מפני בדידות בזמן המגפה באה לידי ביטוי בממצאי המחקר. נוכח זאת, יש לפעול כדי לחזקה ולעודד את האינטראקציה בין חברי הרשת גם בזמני סגר.

 

מילות מפתח

בדידות, רשת חברתית, וירוס הקורונה, מחקר כמותי, סקר טלפוני.

הקטן/הגדל פונט
מונוכרום