כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

שימוש בלוגותרפיה בקרב קשישים ממדינות בריה”מ לשעבר

מחברת: לודמילה קריבוש

החוגים לסוציולוגיה ולאזרחות במכללת אורנים — המכללה האקדמית
לחינוך והחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית עמק יזרעאל

המאמר עוסק בהשלכות של גישת הלוגותרפיה על מצבם הרגשי של עולים זקנים מבריה”מ לשעבר אשר עלו ארצה בשנות ה-90 (של המאה הקודמת). עלייה המונית זו הביאה לישראל כמיליון וחצי בני אדם, ביניהם כ-17% בני 65 ומעלה. קשריהם האמיצים של העולים החדשים עם התרבות הרוסית והמגורים המשותפים בתוך המשפחות הרב-דוריות, השאירו רבים מהעולים, כבר אז בגיל הפנסיה, ללא ידע בשפה העברית וללא מעורבות בתוך החברה הישראלית. כיום, לאחר כ-25 שנים בארץ, נראה כי בקרב קבוצת אוכלוסייה זו התהליכים החברתיים והתרבותיים של הרה-סוציאליזציה לא התרחשו וכי הדה-סוציאליזציה ממדינת מוצאם שללה מהם את כוחם, את תפקידם המכובד ואת קשריהם המקצועיים והחברתיים. במהלך שנים אלה, ילדיהם העולים עסקו במרץ בביסוס מקומם בחברה הישראלית, באמצעות לימודים, עבודה קשה ושינויים מנטליים. נכדיהם, דוברי העברית, התקשו לתקשר איתם. העובדים הסוציאליים נתקלו בחוסר מודעותם לחשיבות העולם הרגשי, בחשדנותם כלפי הממסד ובאי-הבנת מהות הטיפול.

ניסיון הטיפול בעולים זקנים דוברי רוסית, המתואר במאמר זה, מצביע על גישת הלוגותרפיה כדרך הטיפולית המתאימה ביותר עבורם. במהלך הטיפול, אשר נמשך כשנה, הצליחו העולים הזקנים לסגל לעצמם נרטיבים ביוגרפיים בעלי משמעות והשפעה, אשר באו להחליף את תחושות הבדידות והעלבון שלהם בתוך משפחותיהם הרב-דוריות. כדוגמה, מובאים סיפורי החיים של שישה מטופלים אשר נולדו לפני 1930, עלו ארצה בשנות ה-90 עם העלייה הגדולה מבריה”מ לשעבר ונמצאו במצב רגשי ירוד, בדידות חברתית ונתק רגשי מקרובי המשפחה. לאור השיפור במצבם, גובשו הנחיות פרקטיות עבור המטפלים לגבי הנקודות והתהליכים שבהם יש להתמקד בטיפול באוכלוסייה זו. בין היתר, הודגש, כי שליטת המטפל בשפת האם של המטופלים אינה נחוצה, להבדיל מידע לגבי ההיסטוריה והתרבות של המטופלים אשר ניתנים ללמידה והכרחיים להצלחת הטיפול.

 

הקטן/הגדל פונט
מונוכרום