כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

סרקופוניה: היבט מטבולי ופיזיולוגי

כותב: אלי כרמלי

תקציר

‘סרקופניה של הגיל’ נוצרת כתוצאה משילוב של גורמים פיזיולוגיים רגילים בהם מעורבות מערכות שונות כמו מערכת עצבים, הורמונאלית, תשתית דמית, גורמים תזונתיים וגורמים לוקומוטוריים.

התוצאה היא ירידה במסה וחולשת שרירים אוניברסלית.  האירועים המתרחשים בסיבי השריר גורמים להצטמקותם, להופעת סימני ‘דלקת’, להתקשות הסיבים, לצמצום ביכולת הריפוי, להתמיינות תאי לווין/גזע לתאי שומן ולירידה במספר היחידות המוטוריות.

סרקופניה ומות השריר (אפופטוזיס) קשורים זה בזה. תופעת הסרקופניה מתוארת כסבירות גוברת למוות תאי. שינויים פנוטיפים בסיב בעקבות הגיל הם שונים משינויים על רקע מחלה או חוסר שימוש זמני בשני מרכיבים עיקריים: א) ששינויים פנוטיפים של גיל משפיעים על כולנו (זקנה אוניברסלית), בשעה שמחלות משפיעות על תת-אוכלוסיות, ב) מסלול פרוק חלבוני השריר בזקנה איננו דומה למסלול פרוק חלבוני השריר על רקע מחלה או בעקבות חוסר שימוש. לפיכך, תוכנית לחיזוק השריר בזקנה איננה דומה לחיזוק שרירים בעקבות מחלה או חוסר שימוש זמני.

התפתחות טכנולוגית ברמת התא, המולקולה והגן הגבירו את הידע שלנו על תהליכי ההזדקנות והפעילות הגופנית. זיהוי “גנים תלויי- גיל” וזיהוי “גנים תלויי- תנועה” תרמו להבנת השוני בין ניוון שריר על רקע של גיל (סרקופניה) לעומת ניוון שרירים על רקע אחר (אטרופיה/דיסטרופיה/קכקסיה) וכן הבנה מעמיקה של השפעת התזונה והפעילות הגופנית על “התאוששות” השריר

הקטן/הגדל פונט
מונוכרום