כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

מתנת הסולנות: חוויות הסולנות המסתגלת של בני 65 ומעלה בזמן הקורונה

המחברים: 

שרון אוסט-מור, יובל פלגי, דקלה סגל-כרפס

תקציר:

מטרת המחקר:  סולנות (Positive solitude) היא הבחירה בזמן שבו אנו מבלים עם עצמנו, עסוקים בחוויה או בעיסוק משמעותי ונהנים מכך (Ost-Mor et al., 2020a). לסולנות איכויות רבות והיא מתרחשת מבחירה, משפרת את איכות החיים, נעימה ומאפשרת חוויה חיובית ומספקת של זמן “להיות עם עצמך”. בנוסף לכך, חוויה זו מאפשרת רגיעה ופתרון בעיות ויוצרת תחושה של נינוחות. הסולנות נחקרה בהקשרי החיים בשגרה, אולם ככל הידוע לנו, אין מחקרים העוסקים בחוויית הסולנות בשעת משבר, הן בגילאים צעירים והן בגיל הזיקנה. בזיקנה אנשים עלולים להיות חשופים יותר לבידוד חברתי, כפי שקורה כעת בזמן משבר הקורונה. לכן, עלתה השאלה כיצד חוויית הסולנות של זקנים נתפסת בזמני שגרה לעומת תפיסת החוויה בזמן משבר הקורונה.

שיטה: מחקר איכותני בגישה פנומנולוגית, שנערך בקרב 13 אנשים בני 65 שנים ומעלה (9 נשים ו-4 גברים), באמצעות ריאיון עומק חצי מובנה שהוקלט והוקלד. הריאיון נחלק לשניים: חלק דמוגרפי וחלק שכלל ריאיון עומק, שעסק בסולנות טרום הקורונה ובימי המשבר. עיבוד הנתונים נערך באמצעות ניתוח פנומנולוגי לשם מציאת תמות משותפות. כל תמה קיבלה שם המשקף את הנושא המרכזי שהיא מתארת.

תוצאות: נמצאו שתי תמות מרכזיות: (1) סולנות כעוגן בזמן משבר: הסולנות מאפשרת תחושת שליטה על החוויה חרף מגבלות אחרות, כמו לפי העדות הבאה: “העולם הוא של ניכור עכשיו, אבל זה לא במקרה שלי. אני לא מרגיש בודד… חוויית הסולנות שלי היא חיובית מאוד מבחינתי“; (2) הסולנות מסתגלת ואף מתעצמת בשעת המשבר, כפי שאומרת אחת המשתתפות: “ההליכות שלי הן יותר עם מטרות… אני זקוקה לזה מאוד“, או כפי שמעידה משתתפת אחרת: “אני שמחה מאוד שיש לי כל כך הרבה נקודות של מפגש עם עצמי, אני יכולה לרווח, לנשום”.

סיכום ומסקנות: הנבדקים דיווחו, כי הם המשיכו להשתמש בזמן עם עצמם וליהנות מחוויית הסולנות באופן הדומה לזה של לפני משבר הקורונה. חוויה זו אף התעצמה בתקופה זו. היכולת להמשיך בחוויית הסולנות במציאות משתנה ובאי-ודאות הייתה קשורה לפיתוח של תחושה של “סולנות מסתגלת”, המאפשרת חוויית המשכיות ומסוגלות עצמית.

מילות מפתח: בידוד חברתי, בדידות, משאבים, קורונה.

 

הקטן/הגדל פונט
מונוכרום