כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

הקורונה כמשל להיערכות ומענה בחירום

המחבר: שי קוניץ

תקציר:

רקע

פנדמיית ה-covid-19 האירה זרקור על הקשישים הן ברמת הקהילה והן ברמה המוסדית, אך ההתייחסות הממסדית לאוכלוסייה זו התרחשה באיחור רב, דבר שהביא לפגיעה ברמה התודעתית (“מחדל בתי האבות”), כמו גם ברמת הבריאותית-חברתית. על אף שנערכו סקרים על השפעת הקורונה באופן כללי, עד לאחרונה לא נערך סקר או מדגם ייחודי על אוכלוסיית הקשישים במוסדות. עובדה זו גרמה לפגיעה ממשית באמון הציבורי במענה המוסדי,

עוד

בין הפטיש לסדן: האם גיל סובייקטיבי ממתן את הקשר בין בריאות סובייקטיבית לבין בריאות נפשית בעת מגפת הקורונה?

המחברים:

זיו קרני-אפרתי, יובל פלגי, , נעים שחאדה

תקציר:

מטרת המחקר: עובדי סיעוד ביתי חשופים לסיכון מוגבר להדביק או להידבק בווירוס SARS-CoV-2 לאור הקרבה המתחייבת מעבודתם עם הזקנים מקבלי הטיפול (CDC, 2020). מחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין בריאותם הסובייקטיבית לבין דיכאון וחרדה וכיצד גיל סובייקטיבי ממתן קשר זה בעת מגפת הקורונה.

שיטה: מחקר מסוג חתך רוחב, שבחן את מצבם של עובדי סיעוד ביתי מרחבי הארץ. 388 משתתפים (גיל ממוצע 47.79, ס”ת (13.8 מילאו שאלון מקוון בנוגע לרקע דמוגרפי, לחשיפה לקורונה, לרמת הדיכאון והחרדה הכללית ולתפיסות גיל ובריאות סובייקטיביות.

עוד

בחינת ההיענות להתחסנות עתידית נגד מחלת הקורונה בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל

המחברים: 

דפנה הלפרין,  אילת שור,  מיכל משיח-איזנברג,  כרמית סטרן, עלי סאלח עולא,  לירון עינצ’י ושירן בורד,

מטרת המחקר: במרס 2020 הוגדרה מחלת הקורונה (COVID-19) כמגפה עולמית, ונתפסה כ”בעיה של מבוגרים”, לאור השיעור הגבוה של תחלואה ותמותה בקרב מבוגרים בני 60 ומעלה. הנחיות להתנהגות הגנתית ומניעתית, כגון שמירה על ריחוק חברתי, ניתנו על ידי משרד הבריאות, תוך דגש על האוכלוסייה המבוגרת. בה בעת, הפיתוח הראשון לחיסון כנגד קורונה נכנס לשלב מתקדם. מטרת המחקר הייתה לבחון את הנכונות של מבוגרים בישראל להיענות לחיסון בעתיד נגד קורונה ואת הגורמים המנבאים זאת.

עוד

פסיכותרפיה אדלריאנית עם הורים שכולים מזדקנים

מחברת: אילה אליהו

בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן
ומכון אדלר

ילד יפה שלי, אני שב ומת עליך יום יום… (נתן יונתן)[1]

בישראל קיימים היום קרוב ל-7,000 בתי-אב של הורים שכולים בגיל 65 ויותר, המטופלים לכל חייהם על ידי אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון. המאמר מציע מודל ייחודי להתערבות טיפולית בהורים שכולים מזדקנים על רקע צבאי, המתבסס על עקרונות הפסיכולוגיה האינדיווידואלית[2] בהגותו של אלפרד אדלר. ייחודיותו של המודל האדלריאני לטיפול באבל ובשכול הוא בהנחת היסוד, שהדרך שבה הפרט תופס את אובדנו קשורה לסגנון החיים שלו. זאת, בשונה מהתפיסה הקלסית

עוד

פסיכותרפיה לזקנים: לאפשר לברווזים לעוף (או לרקוד טנגו) על אגם קפוא

מחבר: אהוד בודנר

החוג המשולב למדעי החברה והמחלקה למוזיקה, אוניברסיטת בר-אילן

נייר עמדה

המטפלים שבינינו, שקוראים כעת כתבה זו, בבקשה שאלו עצמכם מה עולה בראשכם כאשר פונה אליכם אדם שמעוניין להגיע אליכם לפסיכותרפיה, כדי לבנות לעצמו עתיד טוב יותר. שוו בנפשכם, שכאשר אתם מסבירים לפונה שבתקופת הקורונה אתם עובדים בזום, הוא שואל אם הפגישה אתכם תתקיים בזום או ב- Google Hangouts. הוא מספר לכם שאחת הדילמות שלו, שלגביה הוא ירצה להיוועץ בכם, היא אם בשנים הבאות יהיה נכון עבורו יותר להתחיל ללמוד לנגן בנבל, מה שיחייב אותו לטוס לאוסטרליה,

עוד
הקטן/הגדל פונט
מונוכרום