כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

הקשר בין משתני רקע אישיים וידע בתחום הפנסיה לבין מידת הנכונות של עובדים להפריש לטובת חיסכון פנסיוני

המחבר: אהוד כץ

תקציר:

רקע: מדיניות הממשלה בתחום הפנסיה בישראל עברה שינויים משמעותיים מאז קום המדינה ועד היום.  המעבר ממסגרת המבוססת על פנסיות תקציביות והסתדרותיות, שהבטיחו שיעורי תחלופה נדיבים, למסגרת פנסיונית המבוססת על שיעורי תחלופה בלתי מובטחים, מצביעה על כך, שלשיעור ולהיקף ההפרשה של עובדים לפנסיה העתידית שלהם, תהיה השפעה משמעותית ודרמטית על הביטחון הסוציאלי שלהם בזקנתם בעתיד. על רקע מצב דברים זה המחקר הנוכחי ביקש לבחון את השאלה מהי מידת הנכונותשל העובדים להפריש ולחסוך לפנסיה לעת זיקנה?

השיטה: שיטת המחקר הייתה כמותנית והתבססה על סקר טלפוני של מדגם הסתברותי מייצג של 502 מבוגרים ישראלים, דוברי עברית, בגילאי עבודה. כלי המחקר היה שאלון מובנה וסגור אשר התבסס על שלושה חלקים: בחלק הראשון נשאלו שאלות סוציו-דמוגרפיות, בחלק השני נשאלו שאלות ידע בתחום הפנסיה, ובחלק האחרון נשאלו שתי שאלות ייחודיות ביחס לנכונות להפריש לפנסיה: האחת בחנה את מידת הנכונות במונחים של שיעור ההפרשה באחוזים; והשנייה שאלה את מידת הנכונות במונחים של שיעור ההפרשה במונחים ריאליים.

ממצאים: הממצאים העיקריים של המחקר מצאו, כי קיים קשר חיובי בין רמת השכלה, רמת הידע על אודות הפנסיה מידת הנכונות לחסוך לפנסיה. המשתנה שהשפיע במידה הרבה ביותר על הנכונות להפריש לפנסיה היה ההכנסה. בנוסף לכך, ממצאי המחקר אוששו ממצאים קודמים ביחס לידע שקיים לעובדים בתחום הפנסיה באופן שנמצא, כי באופן כללי רמת הידע בתחום זה היא מועטה. מרבית המרואיינים מודאגים מכך שכספי הפנסיה לא יספיקו להם בזקנתם והם מעוניינים להיות מעורבים יותר בחיסכון הפנסיוני.

מסקנות: ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בהמשך העמקת והעשרת המחקר בכל הנוגע לנכונות להפריש לפנסיה. מחקרי המשך ראוי שיתמקדו במסגרות תיאורטיות החורגות מעבר למשתנים התיאוריים, כדי להבין טוב יותר לא רק מי מוכן להפריש יותר או פחות, אלא מדוע.

 

הקטן/הגדל פונט
מונוכרום