כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

בריאות קשישים זכאי חוק סיעוד והקשר לאיכות חייהם וחיי ילדיהם המטפלים בהם

המחברים: שושי ורנר, חוה גולנדר ואריאלה לבנשטיין

תקציר:

כיום תוחלת החיים מתארכת ועולֶה שיעור הקשישים החולים ומוגבלי התפקוד שנזקקים לסיוע ולטיפול בביתם. כדי לקדם את  איכות חייהם, הם זקוקים למגוון של מענים הן ממקורות משפחתיים והן מגורמי סיוע פורמליים, שיסופקו להם בהתאמה ובהלימה לצורכיהם המגוונים ולהעדפותיהם. מחקר זה עוסק באחת הסוגיות המרכזיות בחקר הזקנה: משולש יחסי הגומלין בין הפרט, המשפחה והמדינה בעתות של צורך ומצוקה. המחקר צמח מתוך מחקר “אואזיס” (Lowenstein & Ogg, 2003) שעסק בנושאים דומים. כהרחבה של מחקר “אואזיס”, המחקר הנוכחי מתמקד באופן בלעדי בקשישים מוגבלי תפקוד שמתגוררים בקהילה ובילדיהם המטפלים.

במדגם נוחות נאספו 121 זוגות של קשישים מוגבלי תפקוד, בני 65+, וילדיהם המטפלים. הקשישים נדגמו מהקריות באזור חיפה והמחקר בוצע בשיטות כמותיות ואיכותניות.

הממצאים מראים כי מצב בריאותי ירוד קשור לצרכים אינסטרומנטליים מרובים, אך הקשישים וילדיהם נבדלים בהערכתם את שתי מערכות התמיכה בסיוע האינסטרומנטלי. המצב הבריאותי על שני מדדיו (מצב רפואי תפקודי ומצב נפשי קוגניטיבי) קשור באופן מוחלט לאיכות חיי הקשישים, ופחות לאיכות חיי הצאצאים. מבחינת שני מדדי הבריאות, נמצא כי המצב הנפשי-קוגניטיבי קשור באופן מובהק לאיכות חיי הצאצאים המטפלים. באשר למצב הנפשי-קוגניטיבי נמצא, כי הוא קשור באופן מובהק לחיי הצאצאים המטפלים יותר מאשר המצב הרפואי-תפקודי. לפיכך מומלץ להמשיך לברר את משמעות הממצא הזה בפרקטיקה הטיפולית, לתת לכך משקל רב יותר במבחן התלות לזכאות לחוק ביטוח סיעוד ולבחון את מסלול התלות והשינויים ביחסי הגומלין בין הזרועות המטפלות ואת הדינמיקה של הקשרים הללו במחקר אורך.[1]

 

 

[1] מאמר זה נגזר מתוך עבודת הדוקטורט של המחברת שכותרתה “יחסי הגומלין בין תמיכה פורמלית ולא-פורמלית לקשישים מוגבלי תפקוד, והקשר שלהם לאיכות חיי הקשישים ובני משפחתם(2013). המחקר נתמך על ידי מענק ממאיירס-ג’וינט-מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה והתפתחות אדם וחברה, ומאשל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל. כמו כן, המחקר התבצע בתמיכתו של המוסד לביטוח לאומי.

 

 

הקטן/הגדל פונט
מונוכרום